קישורים ממומנים
בחמש עשרה השנים האחרונות הוקמו בישראל מספר שיא של 6,500 חברות הי טק אך רק פחות מ-10 הפכו לחברות משמעותיות. "מרבית הכסף שהחברות מגייסות הינו בשלבים המוקדמים ומשמש למחקר ופיתוח ואין השקעה מספקת בשלבים המתקדמים יותר של הפירמה.
"תעשיית ההיי-טק בישראל היא מהמשגשגות בעולם, עם אחוז גבוה של חברות סטארט-אפ ביחס לאוכלוסיה, כך אמר היום גיל שרון, מנכ"ל פלאפון בכנס ההי טק של דה מרקר ופלאפון שנערך באיירפורט סיטי. "בין הסיבות לכך; סדר עדיפויות לאומי בו ההוצאה על מחקר ופיתוח ביחס לתל"ג היא מהגבוהות בעולם, תעשיה ביטחונית ענפה, המהווה בסיס לידע ולהכשרת כוח אדם, קשרים בינלאומיים חזקים התורמים לידע וליכולות, העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר שהביאה עמה משכילים רבים, כניסת חברות בינלאומיות לישראל וגם כמובן - היוזמה והתעוזה של היזם הישראלי".
"בישראל", אמר שרון, "קמו בשנות השמונים והתשעים מספר חברות הי טק מצליחות כדוגמת – צ'ק פוינט, אמדוקס, נייס וקומברס, שהפכו לענקיות גלובליות, המוכרות בשנה במאות מיליוני דולרים. עם זאת בשנים האחרונות, מרבית חברות הסטארט-אפ בישראל אינן מצליחות להפוך לחברות ענק גלובליות. הגידול בהקמתן של חברות סטארט-אפ בישראל, עומד ביחס הפוך לקיטון המשמעותי בצמיחתן של חברות ענק גלובליות בתחום ההי טק.
ב-15 שנים האחרונות קמו בישראל למעלה מ-6,500 חברות הי טק, כאשר רק 8 מהן חצו רף מכירות שנתי של 150 מליון דולר. לעומת זאת, ב-15 השנים שקדמו להן קמו 900 חברות בלבד, ומתוכן נוצרו 17 חברות גדולות" ציין שרון.
"אם כן, כיצד יתכן שמצד אחד ישראל היא מדינה עתירת ידע, הראש היהודי ממציא לנו פטנטים ותעשית הון הסיכון משגשגת עם גיוסים של למעלה מ-15 מיליארד דולר בעשור האחרון, ומצד שני בשנים האחרונות כמעט ולא קמו חברות הי טק גלובליות?".
"ישנן כמה סיבות המהוות חסם בצמיחתן של חברות ההי טק הישראליות לחברות ענק גלובליות: האחת – יזמי החברה מגיעים פעמים רבות מרקע טכנולוגי ולכן מתמקדים בעיקר בפיתוח ופחות בפעילות השיווק. גם אם המוצר שפותח מצוין, על מנת לשמור על יתרון תחרותי לאורך זמן דרושה השקעה אדירה בבניית מערכי מכירות ושיווק. על כל דולר שמושקע במחקר ופיתוח, דרושים 5-10 דולר לשיווק ומכירות.
סיבה נוספת - תקציבי מחקר ופיתוח לחברות סטארט-אפ בישראל מתקבלים בקלות יחסית (מתכניות ממשלתיות ומקרנות הון סיכון), אולם כאשר מסתיים שלב פיתוח המוצר, לא נותר כסף בקופה על מנת לקדם את החברה לשלב הבא. בנוסף - באופן פרדוקסלי הגורם המסייע ביותר לתעשיית ההי טק הישראלית, קרנות הון הסיכון, הינו במידה מסוימת הגורם הפוגע בהפיכתן לחברות ענק, מכיוון שהמודל העסקי שלהן מבוסס על מימוש ההשקעה בטווח זמן קצר יחסית.
את מקומן של קרנות הון הסיכון היוצאות, עדיף שיתפסו משקיעים לטווח ארוך בשילוב private equity שיאפשרו המשך צמיחת החברות לאורך זמן. הסיבה האחרונה טמונה בחוסר הסבלנות הישראלי; במחקרים נמצא קשר של ממש בין מידת הסבלנות של המשקיעים לבין גודלן של החברות לאחר שנים. "לנו כישראלים אין את אורך הנשימה והסבלנות הנדרשים, ולכן אנו בוחרים למכור את המוצר בטרם מומש כל הפוטנציאל הגלום בו.לו היינו משקיעים את סכומי הכסף והזמן בהקמת מערכי שיווק ומכירות כלל עולמיים במקום בחיפוש האקזיט הבא, מצבנו היה טוב יותר".
"בישראל יכולות לצמוח חברות גלובליות אך התנאים להצלחה הם איתור "האוקיינוס הכחול" של אותו ענף, לצד השקעות מתמשכות בפיתוח, בניית מערכי שיווק ומכירות והרבה סבלנות. בחירת תחום הפעילות וקהל היעד מהווה מרכיב משמעותי ביכולת ליצור חברת ענק גלובלית ויציבה". אמר שרון. "הסיכוי שחברה ישראלית תצליח בתחום מוצרי צריכה ואלקטרוניקה קטן ביותר, לעומת הסיכוי שתצליח בתחום האינטרנט ושיווק מוצרים אינטרנטים. בחינת המודל של חברות ישראליות שהצליחו בעולם מראה כי הבחירה לעבוד מול מעט לקוחות גדולים כפי שעשו אמדוקס וקומברס מול חברות תקשורת גדולות היא אחת הסיבות להצלחתם.
מאת: עמירם פליישר יח"צ
"תעשיית ההיי-טק בישראל היא מהמשגשגות בעולם, עם אחוז גבוה של חברות סטארט-אפ ביחס לאוכלוסיה, כך אמר היום גיל שרון, מנכ"ל פלאפון בכנס ההי טק של דה מרקר ופלאפון שנערך באיירפורט סיטי. "בין הסיבות לכך; סדר עדיפויות לאומי בו ההוצאה על מחקר ופיתוח ביחס לתל"ג היא מהגבוהות בעולם, תעשיה ביטחונית ענפה, המהווה בסיס לידע ולהכשרת כוח אדם, קשרים בינלאומיים חזקים התורמים לידע וליכולות, העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר שהביאה עמה משכילים רבים, כניסת חברות בינלאומיות לישראל וגם כמובן - היוזמה והתעוזה של היזם הישראלי".
"בישראל", אמר שרון, "קמו בשנות השמונים והתשעים מספר חברות הי טק מצליחות כדוגמת – צ'ק פוינט, אמדוקס, נייס וקומברס, שהפכו לענקיות גלובליות, המוכרות בשנה במאות מיליוני דולרים. עם זאת בשנים האחרונות, מרבית חברות הסטארט-אפ בישראל אינן מצליחות להפוך לחברות ענק גלובליות. הגידול בהקמתן של חברות סטארט-אפ בישראל, עומד ביחס הפוך לקיטון המשמעותי בצמיחתן של חברות ענק גלובליות בתחום ההי טק.
ב-15 שנים האחרונות קמו בישראל למעלה מ-6,500 חברות הי טק, כאשר רק 8 מהן חצו רף מכירות שנתי של 150 מליון דולר. לעומת זאת, ב-15 השנים שקדמו להן קמו 900 חברות בלבד, ומתוכן נוצרו 17 חברות גדולות" ציין שרון.
"אם כן, כיצד יתכן שמצד אחד ישראל היא מדינה עתירת ידע, הראש היהודי ממציא לנו פטנטים ותעשית הון הסיכון משגשגת עם גיוסים של למעלה מ-15 מיליארד דולר בעשור האחרון, ומצד שני בשנים האחרונות כמעט ולא קמו חברות הי טק גלובליות?".
"ישנן כמה סיבות המהוות חסם בצמיחתן של חברות ההי טק הישראליות לחברות ענק גלובליות: האחת – יזמי החברה מגיעים פעמים רבות מרקע טכנולוגי ולכן מתמקדים בעיקר בפיתוח ופחות בפעילות השיווק. גם אם המוצר שפותח מצוין, על מנת לשמור על יתרון תחרותי לאורך זמן דרושה השקעה אדירה בבניית מערכי מכירות ושיווק. על כל דולר שמושקע במחקר ופיתוח, דרושים 5-10 דולר לשיווק ומכירות.
סיבה נוספת - תקציבי מחקר ופיתוח לחברות סטארט-אפ בישראל מתקבלים בקלות יחסית (מתכניות ממשלתיות ומקרנות הון סיכון), אולם כאשר מסתיים שלב פיתוח המוצר, לא נותר כסף בקופה על מנת לקדם את החברה לשלב הבא. בנוסף - באופן פרדוקסלי הגורם המסייע ביותר לתעשיית ההי טק הישראלית, קרנות הון הסיכון, הינו במידה מסוימת הגורם הפוגע בהפיכתן לחברות ענק, מכיוון שהמודל העסקי שלהן מבוסס על מימוש ההשקעה בטווח זמן קצר יחסית.
את מקומן של קרנות הון הסיכון היוצאות, עדיף שיתפסו משקיעים לטווח ארוך בשילוב private equity שיאפשרו המשך צמיחת החברות לאורך זמן. הסיבה האחרונה טמונה בחוסר הסבלנות הישראלי; במחקרים נמצא קשר של ממש בין מידת הסבלנות של המשקיעים לבין גודלן של החברות לאחר שנים. "לנו כישראלים אין את אורך הנשימה והסבלנות הנדרשים, ולכן אנו בוחרים למכור את המוצר בטרם מומש כל הפוטנציאל הגלום בו.לו היינו משקיעים את סכומי הכסף והזמן בהקמת מערכי שיווק ומכירות כלל עולמיים במקום בחיפוש האקזיט הבא, מצבנו היה טוב יותר".
"בישראל יכולות לצמוח חברות גלובליות אך התנאים להצלחה הם איתור "האוקיינוס הכחול" של אותו ענף, לצד השקעות מתמשכות בפיתוח, בניית מערכי שיווק ומכירות והרבה סבלנות. בחירת תחום הפעילות וקהל היעד מהווה מרכיב משמעותי ביכולת ליצור חברת ענק גלובלית ויציבה". אמר שרון. "הסיכוי שחברה ישראלית תצליח בתחום מוצרי צריכה ואלקטרוניקה קטן ביותר, לעומת הסיכוי שתצליח בתחום האינטרנט ושיווק מוצרים אינטרנטים. בחינת המודל של חברות ישראליות שהצליחו בעולם מראה כי הבחירה לעבוד מול מעט לקוחות גדולים כפי שעשו אמדוקס וקומברס מול חברות תקשורת גדולות היא אחת הסיבות להצלחתם.
מאת: עמירם פליישר יח"צ
0 תגובות:
כתבו תגובה לכתבה