השפעתם המיטיבה של צמחי המרפא והמזון מהטבע על מחלת הסוכרת: מחקרים רבים יש בעולם על מחלת הסוכרת, מחקרים רבים ישנם גם על צמחי מרפא ותרומתם למלחמה במחלה הארורה הזו, על הטיפול הנטורופאתי וצמחי המרפא, בכתבה הבאה:
סוכרת המבוגרים היא מחלה מטבולית הנובעת מהפרעה בחילוף החומרים של הפחמימות. רמות הגלוקוז גבוהות מהנורמה, משום שבלוטת הלבלב אינה מייצרת מספיק מהורמון האינסולין או שהגוף אינו משתמש בו במידה מספקת.
מחלת הסוכרת היא מחלה נפוצה ביותר ושכיחותה עלתה במהלך 35 השנים האחרונות פי 5. כיום מעל 100 מיליון איש חולים בסוכרת ברחבי העולם. 30 מיליון חולים באירופה ו-16 מיליון בארה"ב. מנתוני 'האגודה הישראלית לסוכרת', בארץ כ- 400,000 סוכרתיים ועוד כ- 200,000 חולים שאינם מודעים לכך. מנתון זה עולה כי כמעט ואין בית שאין בו סוכרתי ואין אדם שאינו מכיר מישהו החולה במחלה.
גורמי המחלה:
ד"ר חוליו וינשטיין, מנהל מרפאת הסוכרת בבית החולים 'וולפסון' טוען כי: "הסימפטומים העיקריים בסוכרת מסוג 1 הם: חולשה, אובדן משקל, הטלה מרובה של שתן, צמא, טשטוש ראייה, הפרעה בריפוי פצעים, אין אונות והרגשת נמלול בגפיים. בסוכרת מסוג 2 הסימפטומים בד"כ קלים מאד. המחלה מתפתחת באיטיות, הגוף מתרגל לאט לרמות סוכר בדם הגבוהות מהנורמה ואפשר לחיות שנים מבלי לדעת כלל שיש סוכרת". ד"ר גילית שטיינר (N.D) מחברת הספר "נטורופתיה-כוח הריפוי העצמי של הגוף" טוענת כי הגנטיקה בהחלט נחשבת לגורם משמעותי בהתפתחות המחלה אולם לדבריה מה שגורם להתפתחותה הם דווקא הגורמים התזונתיים והסביבתיים. "מחלה זו קשורה, אולי יותר מכל מחלה אחרת, לתזונה ולאורח החיים המערבי" אומרת שטיינר ומוסיפה: "צריכה מוגברת של סוכר לבן ותזונה עתירה בשומנים, מהווה את הסיבה העיקרית להתפתחות המחלה".
משקל יתר- נמצא כי מבוגרים עם משקל-יתר נמצאים בדרגת סיכון פי 3 לפיתוח סוכרת. קפאין- שתייה מרובה גורמת להפרשת אדרנלין מבלוטת יותרת הכליה ומוציאה את מאגרי הסוכר מהכבד לדם, תהליך זה גורם להפרשת אינסולין מהלבלב ולפגיעה לאורך זמן ביכולת תפקודו.
סטרס ומצבי לחץ- הפרשה של אדרנלין וגלוקוקורטיקוסטרואידים מאיצה את פירוק הסוכר מהמאגרים וכתוצאה מכך גורמת להפרשת אינסולין.
חוסר שינה כרוני- גורם להתפתחות תנגודת לאינסולין ולעלייה ברמות האינסולין בדם, להשמנת יתר ללחץ דם ולסוכרת.
תפקוד לקוי של הכבד- מתבטא בחוסר יכולתו להפוך את הסוכר לגליקוגן.
חוסר פעילות גופנית.
מחסורים של וויטמינים ומינראלים.
הטיפול הנטורופאתי:
מטרת הטיפול היא לשפר את תזונתו של המטופל ואת אורח חייו, כמו גם למנוע ככל האפשר סיבוכים אפשריים ולנסות ולתקן את הנזק הקיים בתפקוד הלבלב ולהפחית את התנגודת לאינסולין. ד"ר שטיינר מאמינה שאכילת פחמימות מורכבות העשירות בסיבים, חשובה ביותר לטיפול: כשדגנים מלאים, ירקות וקטניות צריכים להוות את מקור התזונה העיקרי. "העלאת כמות הסיבים בתזונה, הפחתת השומנים מהחי, העלאת השומנים ממקור צמחי וכן הפחתת שתייה אלכוהולית, מפחיתים את חומרת המחלה ב-87 אחוזים", היא אומרת. שמחה עזריאל דגן, .N.D, ונטורופתית מחברת 'מורז צמחי מרפא' מסכימה עם דברי עמיתתה ומחדדת כי היצמדות לדיאטה נכונה, והיערכות לאורח חיים בריא ימנעו סיבוכים עתידיים. "חשוב שהתזונה תהיה מותאמת לנתונים האישיים, הפיזיולוגיים, לעיסוק, להתנהגות, לתזונה, לגיל ולסדר היום המשלב את קביעת מועדי הארוחות בתיאום עם נטילת התרופות ו/או צמחי המרפא".
עוד הדגישה דגן כי שילוב של פעילות גופנית מומלץ לשיפור ושימור הבריאות של הסוכרתי, וגם טיפולי מודעות ומדיטציות לטיפול עומק והרגעה חשובים, אך המפתח הראשי להצלחה הוא ההתמדה לאורך הזמן, והיכולת ל"הקשיב לעצמנו" ולשנות תוך איזון מנטאלי/רגשי.
הטיפול בצמחי מרפא:
דגן מונה מס' צמחים המוכרים כמיטיבים עם הסוכרתי: "הצמח הידוע ביותר לטיפול בסוכרת הוא החילבה. במחקר שהשווה בין טיפול בצמח זה לעומת טיפול תזונתי ופעילות גופנית נמצא כי אותם חולים שקיבלו את הצמח, חוו ירידה משמעותית ברמות האינסולין בדם וכן בתנגודת לאינסולין. עלי הזית מפחיתים את הפרשת האינסולין ומגבירים את יכולת הכנסת הסוכר לתאים. אמאלאקי- צמח הודי שהפרי שלו מכיל חומרים פעילים מסוג טנינים המעכבים את פעילות האנזים אלדוז רדוקטאז, ומונע את סיבוכי המחלה וכן קטרקט. צמח הג'ימנמה המשפיע על הגברת הפרשת האינסולין מהלבלב. תמצית של אוכמניות מונעת נזק לעיניים ולכלי הדם, בזכות הכמויות הגבוהות של הביופלבנואידים שהיא מכילה. הברדנה מגביר את תפקוד הכליה, ועוזר להוריד את רמת הגלוקוז, וכן נודעת לו חשיבות כמנקה רקמות כללי.
כמוסות של בצל ושום הפחיתו את התנגודת לאינסולין ואת המשקל. שמן פשתה נמצא כמשפר את רמות הסוכר בדם, בגלל התכולה הגבוהה של החומצה האלפא ליפואית המצויה בו. צמח הפוליגונום, המוכר ברפואה העממית כיעיל בטיפול בבעיות עור רבות ושונות, נחשב למרכזי מאוד ברפואת הצמחים המודרנית, לטיפולי עור ולטיפולים במשק השומנים. הצמח משולב בפורמולות פטנט מזרחיות, ובכאלה המטפלות בבעיות זרימה ועור. הפוליגונום מטפל באופן מקיף, ולכן, כל משחה שמכילה אותו באיכות הנכונה, ביכולתה לטפל הרבה מעבר ליובש! צמח נוסף המשולב במשחות המיועדות לטיפול בכאב ושיפור הזרימה הוא הזעתר המפורסם, שבהקשר הנוכחי מטפל בכאבים, בדלקות, בזיהומים ומשפר זרימת דם. מירה ויגנסברג, מנהלת 'חוות הפטריות תקוע' גורסת כי אחד מסוגי הטיפול הנטורופאתי בחולי הסוכרת הוא גם הטיפול בפטריות מרפא מן המזרח הרחוק: הראישי - מפחיתת רמות סוכר ועוזרת לדילול הדם ולקליטת החמצן בגוף, מסייעת בהורדת רמת כולסטרול, ואפקטיבית בטיפול באלרגיות ובמחלות רבות נוספות (לא לנשים עם מחזור שופע, או לאנשים עם פצעים מדממים ולאחר ניתוח). המאיטקי – נמצאה כמועילה להורדת הסוכר אצל חולי סכרת מסוג 2. וההיממוטסוטאקה - המכילה קומפלקס פוליסכרידי חלבוני פעיל המפחית רמות סוכר וכולסטרול.
הרגל הסוכרתית:
אחד הסיבוכים של הסוכרת, הוא כיבים כרוניים שעלולים להסתיים בכ-10אחוזים מהמקרים בקטיעת גפיים. סיבוך זה נוצר מחוסר תחושה ברגליים, חבלות והזנחה של כפות הרגליים. "רוב הסוכרתיים מנהלים אורח חיים רגיל, אם הם מקיימים את הוראות הרופא בנוגע לדיאטה, פעילות גופנית, ושימוש בתרופות דרך הפה ובאינסולין" אומר ד"ר וינשטיין. אך יחד עם זאת מציין הרופא כי חולים הסובלים מסוכרת במשך שנים רבות עלולים לפתח סיבוכים מאוחרים. אלה לדבריו עלולים להופיע: בכליות ולגרום לצורך בדיאליזה ו/או השתלת כליה, לפגוע בכלי דם במוח עד כדי אירוע מוחי, לחסימת כלי דם בלב שמביאים לתעוקת חזה ולהתקפים, לפגוע בכלי הדם הקטנים ברשתית העין עד כדי סכנת עיוורון, לנזק במערכת העצבים ההיקפית העלול להסתיים באבדן התחושה, באין אונות, בסחרחורות, בבעיות במערכת העיכול והשתן וכמובן בהופעת כיבים ברגליים, המסכנים את רגל החולה וגורמים במקרים קיצוניים לצורך בקטיעה.
לדברי ד"ר אלחנן לוגר, מנהל השירות לכף הרגל והקרסול במרכז הרפואי איכילוב, כפות הרגליים של חולי הסוכרת פגיעות יותר בין השאר כי רבים מהם לא חשים כאב עקב קשיים בזרימת הדם. לכן, על פי לוגר, עלולים להחמיר הפצעים לפני הגילוי.
"הרגל הסוכרתית היא אחד הסיבוכים הקשים של חולי הסוכרת" אומרת דגן. בשנים האחרונות עלתה המודעות בנוגע לרגל הסוכרתית, ונעשה מאמץ רב, למניעה וטיפול מוקדם, שיקטין את ממדי הפגיעה וימנע קטיעת גפים ותמותה. "מזונות וצמחי מרפא מהטבע העשירים ברכיבים ובחומרים פעילים" אומרת דגן "ידועים ביכולתם לסייע לסוכרתיים בכל שלב של המחלה, הן במניעה והן בטיפול". צמחי המרפא בשימוש חיצוני ופנימי, מוכרים לקהל הרחב בצורות שונות- חליטות, השריות, צמח יבש, צמח טרי. "התנאי הראשון להפקת תכשירים יעילים" היא אומרת, הוא איכות טובה של חומרי הגלם (הצמח עצמו), ואופן המיצוי שלהם במוצר. "צמחים במשחות וקרמים ידועים כבעלי השפעה טובה לטיפול ולמניעה.
בעיות שכיחות ומוכרות לסוכרתי הן בעיות יומיומיות המטרידות ברמות שונות, ולעתים אינן זוכות להתייחסות בזמן הנכון. יובש בעור היא מוסיפה הוא סימן מובהק לכך שהמערכת הווסקולארית אינה במיטבה ושימוש במשחות רלוונטיות, יכול להזין לטפל בעור ובו זמנית אף לשפר את תפקוד מערכת הזרימה. "חשוב מאוד לאזן את רמת ה PH בעור תוך מניעת והורדת הסבירות להתפתחות זיהומים בקטריאליים ופטרייתיים", היא מבארת: 'מורז' נחשבת לאחת החברות המובילות האחראיות לפיתוח מוצרים פרא רפואיים לטיפול בבעיה. החברה עושה שימוש בצמח הפוליגונום המופלא אשר קיבל הוקרה והכרה לסגולותיו במחקרים קליניים שנערכו בארץ ובעולם.
המחקרים גילו בצמח נוכחות גבוהה של חומרים פעילים טבעיים ,שנמצאו בעלי תכונות אנטיספטיות, אנטי דלקתיות, אנטי פטרייתיות, נוגדות חמצון, עוצרות דימום, מחישות ריפוי נזקי עור, כווית, דלקות, פצעים מוגלתיים פתוחים". עוד ציינה דגן כי מוצרי החברה נמצאו יעילים כטיפול מונע בהתפתחות זיהומים, סדקים עמוקים ובפצעים מוגלתיים שאינם מגלידים, בהמרצת מחזור הדם ובטיפול בסיבוכי סוכרת שונים כפטרת, הזעה, התכווצויות, דלקות ועוד. מוצרי החברה מחדדת דגן אושרו לשימוש ע"י האגודה לסוכרת בארץ.
"שמירה על היגיינה של כפות הרגליים והקדשת דקות ספורות בכל יום לטיפול ברגליים עשויים למנוע בעיות גדולות וכאובות" טוענת רויטל הררי, מנהלת ההדרכה בחברת 'סטייל ארומתרפיה' וממליצה לרחוץ את כפות הרגליים מדי יום ביומו בסבון ובמים זורמים. "אין להשרות את כפות הרגליים במים. המים צריכים להיות פושרים על מנת למנוע כוויות (את חום המים ניתן לבחון על יד טבילת המרפק במים( ועם סיום הרחצה, חשוב לייבש היטב את הרגליים. כמו כן יש להקפיד ולנגב בעדינות בין אצבעות הרגליים, משום שזה מקום המועד להתפתחות פטריות". בסוגיה זאת מוסיפה דגן ומציינת כי חשוב לבדוק את כפות הרגליים בעזרת מישוש כף הרגל באמצעות כף היד, ולהסתכל עליהן במראה מגדילה.
חשוב לעקוב אם צצו סדקים, אודם, גירוי, יובש וכו. "עקבים יבשים וסדוקים כדאי לשמן לאחר הרחצה, אך אין לשמן בין האצבעות. במקלחות ציבוריות, בים ובבריכה, אני ממליצה לנעול קבקבי פלסטיק, ובשום אופן לא ללכת יחפים, כמו כן אני מציעה להחליף גרביים מדי יום ומומלץ שהם יהיו שלמים וללא תפרים, ועשויים מחומרים סופגי זיעה, כגון כותנה, פשתן או צמר. גזיזת הציפורניים ברגליים צריכה להיעשות בקו ישר ולא מעוגל, כדי למנוע את חדירת הציפורן לעור, דבר שעלול לגרום לדלקות וזיהומים. אם אתם מתקשים בגזיזתן רצוי לפנות לאיש מקצוע".
לסיום מדגישה דגן כי הטיפול ביבלות מוכרח להיעשות על ידי כירופודיסטים המומחים לכף רגל סוכרתית ומציינת כי חשוב ליידע אותם שמדובר באדם סוכרתי, בכדי שיטפלו ביבלת באופן שלא יפצע את כף הרגל. אחת הדרכים הנוספות שהוכיחו עצמן כשומרות על בריאות כף הרגל בקרב החולים, היא שימוש בנעליים אורטופדיות המגנות על כפות הרגליים מפגיעות וחבלות. "הנעלה לא נכונה עלולה ליצור לחצים במקומות מסוימים בכף הרגל ולגרום בכך לפצעים", אומר ד"ר לוגר. "אחד האמצעים להימנע מהבעיה, הוא שימוש בנעל שמותאמת לחולה סוכרת. נעל שלא לוחצת על מקומות ספציפיים, ומחלקת נכון את המשקל בין כל חלקי כף הרגל".
מאת: קובי טיריפינטו
